אפיון צורך פדגוגי והצעת פתרונות ב"עולם מושלם"

במצגת שלפניכם הצגנו את הבעייתיות בהוראה בכיתות הטרוגניות, ולאחר מכן הצענו מספר פתרונות לבעיה ב"עולם מושלם".


מצגת - צורך פדגוגי והצעת פתרונות

פדגוגיה חדשנית בסביבה שלי

 

דוגמא מבית הספר בו אני עובדת למימוש עקרונות פדגוגיה חדשנית בשילוב תקשוב:

לפני שנה עברתי השתלמות לגיוון ההוראה באמצעות הלוח האינטראקטיבי. ההשתלמות אומנם הקנתה לי כלים בסיסיים, אך באמצעות האתר המלווה של ההשתלמות ושעות רבות של עבודה, יצרתי מערכים ליחידות הוראה רבות במקצוע העברית לכיתות ח-ט. השימוש בלוח האינטראקטיבי מאפשר הצגת חומרי למידה בצורה רב חושית, אני יכולה להמחיש נושאים נלמדים ע"י קישורים שהכנתי מראש לסרטים, תמונות, מצגות וקבצים. כמובן שבעת הצורך יש שימוש מיידי באינטרנט.יתרון בולט נוסף הוא ייעול זמן ההוראה באמצעות הכנת טקסטים ותרגילים מראש, עריכה, ניתוח ומיזוג של טקסטים. במהלך השיעור יש אפשרות להדגשות ולאפקטים. הלוח גם מאפשר עיבוד ויזואלי של הטקסט איתו אנו עובדים באמצעות תרשים זרימה,טבלאות  וכדומה באופן מהיר ,יעיל ומרשים. הלוח מאפשר הצגה של עבודות ותוצרים של תלמידים. לאחר המשוב של תלמידי הכיתה, התלמיד שמציג את עבודתו יכול לערוך שינויים ותיקונים לפני שהוא מגיש לי את התוצר הסופי.הלוח גם מאפשר לי לשמור בקובץ את הרישומים שאני עורכת במהלך השיעור , ושיעור לאחר מכן אני יכולה להציג את המערך ואת הרישומים כחזרה וכקישור לשיעור הנוכחי.

דוגמא נוספת לשילוב בתקשוב היא הספרים הדיגיטאלים איתם אני עובדת: בעברית "מילה טובה מאוד" ובערבית "שפה מספרת תרבות". ספרים אלו מאפשרים למידה חוויתית, פעילויות בילקוט דיגיטאלי שמזמנים פעילויות שוטפות של התלמידים בסביבה אינטראקטיבית ומאפשרים לי כמורה לשלוח פעילויות מתאימות לפי רמת הכיתה ורמת התלמיד.

 

 

בלוג העוסק בפדגוגיה חדשנית:

בחרתי להתייחס לבלוג של לאה ליברמן. לפי הכותרת ניתן לחשוב כי הבלוג יעסוק בהבחנה בין "פדגוגיה חדשנית" (מינוח של משרד החינוך) לבין "פדגוגיה איכותית בסביבה חדשנית" (מינוח של כותבת הבלוג), אז הבחנה לא הייתה שם ,אך ניתנה סקירה בהחלט ממצה של המאפיינים העיקריים של הפדגוגיה החדשנית. מה שהרשים אותי הוא הסרטון שהיא העלתה לבלוג. הסרטון " הדילמות בטכנולוגיות חדישות ללמידה" (כ- 30 דק') מציג את הפערים שבין מה שטכנולוגיה מבטיחה, לבין מה שקורה בפרקטיקה דרך שלושה פרדוקסים. הראשון- רוב הטכנולוגיות המשמשות כיום ללמידה למעשה לא פותחו במקורם ללמידה, השני- הטכנולוגיות נמצאות בשינוי מתמיד (זוכרים את הכתבה על ראש עיריית בת ים שלמה לחיאני שהתגאה ברכישת טאבלטים לתלמידי עירו ?ומה קרה איתם לאחר שנה?)  והשלישי- רוב העוסקים בטכנולוגיות למידה באים מתחומים אחרים ולא מתחום החינוך.

הטמעת חדשנות טכנולוגית, מסתבר, היא עסק כלל לא פשוט. האתגרים העיקריים קשורים בבחירה, בהטמעה, ובשימוש מושכל ונבון בחדשנות טכנולוגית לצורכי הוראה.

הקישור לבלוג של לאה ליברמן

http://lealea-lealea-lealea.blogspot.co.il/2010/12/blog-post_31.html