אפיון צורך פדגוגי והצעת פתרונות ב"עולם מושלם"

במצגת שלפניכם הצגנו את הבעייתיות בהוראה בכיתות הטרוגניות, ולאחר מכן הצענו מספר פתרונות לבעיה ב"עולם מושלם".


מצגת - צורך פדגוגי והצעת פתרונות

פדגוגיה חדשנית בסביבה שלי

 

דוגמא מבית הספר בו אני עובדת למימוש עקרונות פדגוגיה חדשנית בשילוב תקשוב:

לפני שנה עברתי השתלמות לגיוון ההוראה באמצעות הלוח האינטראקטיבי. ההשתלמות אומנם הקנתה לי כלים בסיסיים, אך באמצעות האתר המלווה של ההשתלמות ושעות רבות של עבודה, יצרתי מערכים ליחידות הוראה רבות במקצוע העברית לכיתות ח-ט. השימוש בלוח האינטראקטיבי מאפשר הצגת חומרי למידה בצורה רב חושית, אני יכולה להמחיש נושאים נלמדים ע"י קישורים שהכנתי מראש לסרטים, תמונות, מצגות וקבצים. כמובן שבעת הצורך יש שימוש מיידי באינטרנט.יתרון בולט נוסף הוא ייעול זמן ההוראה באמצעות הכנת טקסטים ותרגילים מראש, עריכה, ניתוח ומיזוג של טקסטים. במהלך השיעור יש אפשרות להדגשות ולאפקטים. הלוח גם מאפשר עיבוד ויזואלי של הטקסט איתו אנו עובדים באמצעות תרשים זרימה,טבלאות  וכדומה באופן מהיר ,יעיל ומרשים. הלוח מאפשר הצגה של עבודות ותוצרים של תלמידים. לאחר המשוב של תלמידי הכיתה, התלמיד שמציג את עבודתו יכול לערוך שינויים ותיקונים לפני שהוא מגיש לי את התוצר הסופי.הלוח גם מאפשר לי לשמור בקובץ את הרישומים שאני עורכת במהלך השיעור , ושיעור לאחר מכן אני יכולה להציג את המערך ואת הרישומים כחזרה וכקישור לשיעור הנוכחי.

דוגמא נוספת לשילוב בתקשוב היא הספרים הדיגיטאלים איתם אני עובדת: בעברית "מילה טובה מאוד" ובערבית "שפה מספרת תרבות". ספרים אלו מאפשרים למידה חוויתית, פעילויות בילקוט דיגיטאלי שמזמנים פעילויות שוטפות של התלמידים בסביבה אינטראקטיבית ומאפשרים לי כמורה לשלוח פעילויות מתאימות לפי רמת הכיתה ורמת התלמיד.

 

 

בלוג העוסק בפדגוגיה חדשנית:

בחרתי להתייחס לבלוג של לאה ליברמן. לפי הכותרת ניתן לחשוב כי הבלוג יעסוק בהבחנה בין "פדגוגיה חדשנית" (מינוח של משרד החינוך) לבין "פדגוגיה איכותית בסביבה חדשנית" (מינוח של כותבת הבלוג), אז הבחנה לא הייתה שם ,אך ניתנה סקירה בהחלט ממצה של המאפיינים העיקריים של הפדגוגיה החדשנית. מה שהרשים אותי הוא הסרטון שהיא העלתה לבלוג. הסרטון " הדילמות בטכנולוגיות חדישות ללמידה" (כ- 30 דק') מציג את הפערים שבין מה שטכנולוגיה מבטיחה, לבין מה שקורה בפרקטיקה דרך שלושה פרדוקסים. הראשון- רוב הטכנולוגיות המשמשות כיום ללמידה למעשה לא פותחו במקורם ללמידה, השני- הטכנולוגיות נמצאות בשינוי מתמיד (זוכרים את הכתבה על ראש עיריית בת ים שלמה לחיאני שהתגאה ברכישת טאבלטים לתלמידי עירו ?ומה קרה איתם לאחר שנה?)  והשלישי- רוב העוסקים בטכנולוגיות למידה באים מתחומים אחרים ולא מתחום החינוך.

הטמעת חדשנות טכנולוגית, מסתבר, היא עסק כלל לא פשוט. האתגרים העיקריים קשורים בבחירה, בהטמעה, ובשימוש מושכל ונבון בחדשנות טכנולוגית לצורכי הוראה.

הקישור לבלוג של לאה ליברמן

http://lealea-lealea-lealea.blogspot.co.il/2010/12/blog-post_31.html

 

 





המהפכה הדיגיטלית ואני

 1. השינויים שהמהפכה הוירטואלית יצרה בחיי הפרטיים: ראשית אופן צריכת המידע- מרבית המידע שאני צורכת היום בין אם זה לעבודתי או להנאתי, או ללימודיי בתואר השני, הוא דרך אתרי אינטרנט. כסטודנטית אין לי היום כמעט צורך בשירותי הספרייה היות ומרבית המאמרים סרוקים ב- moodle . התקשורת עם המרצים ופורום הדיונים אחרי הגשת מטלות גם הם נעשים באופן מקוון, בנוסף חלק מהקורסים עצמם מקוונים.
התקשורת ביני לבין עמיתיי לעבודה, חבריי ובני משפחתי על פי רוב דרך המייל. באמצעות תוכנת הסקייפ אני משוחחת עם קרוביי משפחה שנמצאים בחו"ל, או לחילופין כאשר אני בחו"ל אני משוחחת דרך תוכנה זו עם ילדיי. לגבי facebook  אומנם עדין אין לי, אך ילדיי בעיקר מתקשרים עם חבריהם דרך רשת חברתית זו.
בשבועות בהם אני עמוסה אני עורכת קניות דרך האתר של מגה באינטרנט, ובתי קונה לפעמים דרך אתר marmelada market . בסופי שבוע אני מתעדכנת בפורום קריית השרון (השכונה בה אני גרה), ומגיבה שם בנושאים המעניינים אותי.

2. שינויים מהותיים כתוצאה מהמהפכה הוירטואלית בבית ספרי
 א. תוכנת היומנט המאפשרת לכל הורה להיות מעודכן במצב הלימודי של בנו/בתו. המורים מזינים נתונים לימודיים ונתוני התנהגות באופן שוטף .מחנך, רכז, מנהלת וכמובן התלמידים והוריהם יכולים לעקוב דרך תוכנה זו על המצב הלימודי. אומנם זהו שינוי בתנהלות , אך יש לציין כי קיימים קשיים לא מעטים עם התוכנה.
ב. רכישת ספרים דיגיטליים של מט"ח במספר מקצועות לימוד- חוויית לימוד אחרת. כמו כן שימוש בישומי הילקוט הדיגיטלי, המאפשרים שליחת מטלות דרך הילקוט לתלמידים (ברמות תשאול מגוונות), שליחת העבודה ע"י התלמדים ומיפוי באמצעות התוכנה המאפשר לגלות קשיים וחוזקות ברמת הכיתה וברמת התלמיד.
ג. לוחות אינטראקטיבים (כ-5 במספר) - חלק מהמורים שעברו השתלמות בנושא מגוונים את ההוראה ואת התרגול באמצעות כלי זה.

3. אין ספק שהחזון שהציג קן רובינסון מרשים ומהפכת החינוך שעליה הוא מדבר ללא ספק היא צורך השעה. השאלה לדעתי הייתה צריכה להיות עד כמה נכון ואפשרי ליישם חזון זה במערכת החינוך שלנו?
ישנם נושאים שבהחלט ניתן לראות את ניצני העשייה, אך ישנם נושאים שבהם המערכת משדרת היפוך מוחלט.
התפיסה הדוגלת בחינוך אינדבידואלי, שמאפשר לכל תלמיד למצות את כישוריו ולהתקדם בקצב אישי- היא ה"אני מאמין" של מרבית בתי הספר, ואפילו של כולם. השאלה היא האם ניתן ליישם תפיסה זו בכיתות עמוסות בכ- 38 תלמידים,? במערכת שלא נותנת מענה למקצועות עמלניים? במערכת שהיום הסטנדרטיזציה (לפחות בכל מה שקשור למקצועות הליב"ה) היא כוכב הצפון? שמקצועות הוראה רבים מכווננים למיצ"בים ולמבחני פיז"ה?האם תפיסה זו נותנת את הזמן לכל אחד להתקדם בקצב שלו? נכון, מרבית בתי הספר מקבלים היום "צבע" מיוחד: מדעים, אומנויות, ספורט- וזה למעשה מענה לנקודה נוספת שהעלה קן רובינסון בהרצאתו- לאפשר לתלמידים לעסוק האותם דברים שהם מלאי תשוקה לגביהם. אך האם יש מספיק מענה? ולגבי נקודה נוספת שהועלתה במסגרת החזון- עידוד היצירתיות ושילוב של טכנולוגיות עם כשרונות של מורים- חזון מקסים בעיניי, אך לשם כך יש להכשיר היטב את המורים, כי המבוגרים שביננו לא חווינו גישות חינוך אלה, ועלינו ללמוד כיצד יש להורות באופן המפתח חשיבה יצירתית, ומיומנויות חשיבה מסדר גבוה, כשתפקידנו למעשה משתנה ממעברי ידע למכוונים להביית ידע וזאת כמובן בשילוב של כלים טכנולוגיים.
 

היכרות

שרית פרנקל מורה לעברית ולערבית- אורט יד ליבוביץ